לא. אני לא חרדי, אינני דתי ואינני מתכוון להיות. הדעות שלי בנושאי דת, מדינה, לאום עלולות לייאש כל חרדי או דתי מצוי ולגרום לו להכריז עלי כעל כופר ושונא ישראל. למרות זאת, עבודת המחקר שלי בסוגית בחירת הורים את בית הספר לילדיהם לימדה אותי דברים רבים על החרדים שהישראלי הממוצע השבוי בסטראוטיפים ודעות קדומות איננו יודע. הניסיון הזה לימד אותי להעריך את תרומת החרדים לרוח התחרות החופשית בחינוך.
החרדים, משפתחו את שערי מוסדותיהם בפני כלל האוכלוסייה, הכניסו רוח רעננה של תחרות ושל בחירה חופשית. בפני הורים ישראלים רבים נפתחות לאחרונה אפשרויות בחירה רבות יותר. חוץ ממסגרת החינוך הממלכתית או זו שמייצגת את הזרם המרכזי בחברה הישראלית קרי, ציוני חילוני, יכולים הורים רבים לבחור במעון, גן או בית ספר עצמאי בעל אוריינטציה חרדית. בפועל, החרדים מחזקים את מגמת הפיכת החינוך מנשלט ומוכוון על ידי המדינה לכזה שחוקי השוק חופשי פועלים בו יותר ויותר. מספיק לראות את שלל המעונות שנפתחו על ידי תנועות חברתיות אנטי-חרדיות כראקציה להופעתם כדי להבין לאיזה שינוי הם גרמו. מכיוון שאני מתנגד בחריפות לתפיסות הריכוזיות-טוטליטאריות והאנטי ליברליות שעומדות בבסיס החינוך הממלכתי אני מברך על כך. ייתכן שבעבר, כאשר לא היו קיימות מערכות חינוך, היה מקום לחינוך ריכוזי, אבל כיום אין הדבר כך. התפיסות האלו משרתות מעמד צר של פקידים ופוליטיקאים, משמרות מבנים חברתיים שנויים במחלוקת ומנוגדות לדמוקרטיה ולעקרון של חופש הפרט לקבוע את חייו בעצמו לפי מיטב הבנתו. גרוע מכל, הם מנציחות חינוך גרוע, בלתי שוויוני, סגרגטיבי ובלתי יעיל.
גם אם החרדים אינם שותפים לדעותי, הרי שבפועל מעשיהם תומכים בהן ומעודדים ליברליזציה ודמוקרטיזציה של החינוך. אמת הדבר שהאידיאולוגיה החרדית היא אנטי דמוקרטית, אבל אם במוסדות שלהם הפתוחים לחילונים הם אינם מטיפים לה והיא איננה נכללת בתוכנית הלימודים, מה אכפת? יתרה מזאת, גם אם הם מיצגים גישה אנטי ליברלית שאיננו מסכימים לה, רצוי בכל זאת שהם יהיו נוכחים בתחום החינוך כדי שנוכל להתווכח עם הגישה שהם מיצגים וכדי ליצור מגוון של קולות ואפשרות לויכוח ועימות חברתי על ערכים. זו אמיתה דמוקרטית ראשונה: ?אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם? (הול, מיוחס לוולטיר). מויכוח כזה החברה יוצאת נשכרת.
אם אנו מכבדים את שיקול דעתם של הורים ומכירים בחירותם לקבוע איזה חינוך יקבלו ילדיהם, עלינו לאפשר לחרדים לפעול בתחום החינוך. אינני שותף לדעה הגורסת כי ההורים הנם עדר של חסרי בינה ואחריות אשר מתפתים להטבות הכלכליות שמשפיעים עליהם החרדים. הממצאים שעלו במחקר שלי (Ben-Ami 2007) הראו את זה. רוב ההורים שראיינתי ביצעו את הבחירה בשיקול דעת ומתוך בחירה חופשית. זכותם של ההורים לבחור את המתאים להם ביותר ללא תכתיבים של ?מומחי חינוך? ופוליטיקאים.
לסיכום, אינני מתלהב מהחברה החרדית ומהשפעותיה השונות על החיים בישראל, אבל אני שמח ששחקן נוסף מצטרף למשחק החינוכי ומאתגר את המערכת לכוון של פתיחות, תחרות ובחירה חופשית.
החרדים, משפתחו את שערי מוסדותיהם בפני כלל האוכלוסייה, הכניסו רוח רעננה של תחרות ושל בחירה חופשית. בפני הורים ישראלים רבים נפתחות לאחרונה אפשרויות בחירה רבות יותר. חוץ ממסגרת החינוך הממלכתית או זו שמייצגת את הזרם המרכזי בחברה הישראלית קרי, ציוני חילוני, יכולים הורים רבים לבחור במעון, גן או בית ספר עצמאי בעל אוריינטציה חרדית. בפועל, החרדים מחזקים את מגמת הפיכת החינוך מנשלט ומוכוון על ידי המדינה לכזה שחוקי השוק חופשי פועלים בו יותר ויותר. מספיק לראות את שלל המעונות שנפתחו על ידי תנועות חברתיות אנטי-חרדיות כראקציה להופעתם כדי להבין לאיזה שינוי הם גרמו. מכיוון שאני מתנגד בחריפות לתפיסות הריכוזיות-טוטליטאריות והאנטי ליברליות שעומדות בבסיס החינוך הממלכתי אני מברך על כך. ייתכן שבעבר, כאשר לא היו קיימות מערכות חינוך, היה מקום לחינוך ריכוזי, אבל כיום אין הדבר כך. התפיסות האלו משרתות מעמד צר של פקידים ופוליטיקאים, משמרות מבנים חברתיים שנויים במחלוקת ומנוגדות לדמוקרטיה ולעקרון של חופש הפרט לקבוע את חייו בעצמו לפי מיטב הבנתו. גרוע מכל, הם מנציחות חינוך גרוע, בלתי שוויוני, סגרגטיבי ובלתי יעיל.
גם אם החרדים אינם שותפים לדעותי, הרי שבפועל מעשיהם תומכים בהן ומעודדים ליברליזציה ודמוקרטיזציה של החינוך. אמת הדבר שהאידיאולוגיה החרדית היא אנטי דמוקרטית, אבל אם במוסדות שלהם הפתוחים לחילונים הם אינם מטיפים לה והיא איננה נכללת בתוכנית הלימודים, מה אכפת? יתרה מזאת, גם אם הם מיצגים גישה אנטי ליברלית שאיננו מסכימים לה, רצוי בכל זאת שהם יהיו נוכחים בתחום החינוך כדי שנוכל להתווכח עם הגישה שהם מיצגים וכדי ליצור מגוון של קולות ואפשרות לויכוח ועימות חברתי על ערכים. זו אמיתה דמוקרטית ראשונה: ?אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם? (הול, מיוחס לוולטיר). מויכוח כזה החברה יוצאת נשכרת.
אם אנו מכבדים את שיקול דעתם של הורים ומכירים בחירותם לקבוע איזה חינוך יקבלו ילדיהם, עלינו לאפשר לחרדים לפעול בתחום החינוך. אינני שותף לדעה הגורסת כי ההורים הנם עדר של חסרי בינה ואחריות אשר מתפתים להטבות הכלכליות שמשפיעים עליהם החרדים. הממצאים שעלו במחקר שלי (Ben-Ami 2007) הראו את זה. רוב ההורים שראיינתי ביצעו את הבחירה בשיקול דעת ומתוך בחירה חופשית. זכותם של ההורים לבחור את המתאים להם ביותר ללא תכתיבים של ?מומחי חינוך? ופוליטיקאים.
לסיכום, אינני מתלהב מהחברה החרדית ומהשפעותיה השונות על החיים בישראל, אבל אני שמח ששחקן נוסף מצטרף למשחק החינוכי ומאתגר את המערכת לכוון של פתיחות, תחרות ובחירה חופשית.
מורה לאנגלית, קורא, לומד, חוקר וכותב על נושא בחירת הורים את בית הספר לילדיהם. מתגורר במבועים שבנגב הצפוני. אב לשלושה ילדים. ד"ר לחינוך.